החברה הישראלית בנויה ממגוון תרבויות וחלק מסוד ההצלחה של המשק הישראלי הוא המגוון החברתי והתרבותי. מחקרים ממדינות העולם מוכיחים כי ארגונים מכילים הם בעלי חוסן גבוה יותר וצוותים מעורבים הם יצרניים יותר, יצירתיים יותר ומזהים נכון יותר את הצרכים והרצונות של מגוון הלקוחות.
למרות העובדה שהחברה הישראלית בנויה מאנשים מרקעים שונים, עדיין לא מימשנו את כל הפוטנציאל של שילוב החברה הערבית בעולם התעסוקה.
בשנים האחרונות אנו רואים התקדמות מכובדת בנושא אך חייבים לשמור על המשכיות והתקדמות, בשילוב החברה הערבית בתעסוקה הולמת.
ככל שהימים עוברים אנו רואים כי אירועי ה- 7.10 והמלחמה הקשה העמיקו עוד יותר את הקיטוב בין הקהילות במדינת ישראל ובמיוחד בין ערבים ויהודים. המלחמה הקשה שנמשכת בחודשים האחרונים שינתה את סדרי העדיפויות בהרבה מובנים וישנו חשש כי המהלך המבורך של שינוי וחיזוק גיוון והכלת חברה ערבית בעולמות התעסוקה, שהחל להתגבר בשנים האחרונות, ירד בסדרי עדיפויות בעקבות המלחמה.
דווקא בעת הזו, הנהלות ארגונים חייבות להשאיר את העיסוק בגיוון והכלת חברה ערבית על סדר היום. חברות אשר במודע בוחרות לא לקדם תעסוקת חברה ערבית או מניחות נושא זה ומשלימות לכאורה עם הפגיעה ביחסי יהודים ערבים כחלק מהמצב הלאומי, היא מוטעית כי דווקא ארגונים המייצרים תהליכים נכונים של גיוון והכלה בשגרה, בונים חוסן ומגיעים מוכנים ועמידים יותר לניהול תקופות משבר. ארגונים אלו צולחים את המשברים בצורה טובה יותר מארגונים אחרים ואף מדווחים על המשכיות תפקודית ועסקית בזכות המגוון החברתי.
המגזר העסקי עובר זו תקופה משבר כתוצאה מהמלחמה וההאטה הכלכלית, בין אם מדובר בכ"א מצומצם או הקטנת השווקים, התמודדות עם קשיים ביבוא וביצוא ונושאים כלכליים רבים איתם מנהלים מתמודדים מאז המלחמה שלא היו בעוצמות כאלו בעבר. זהו בדיוק המקום ממנו ארגונים מצליחים לצמוח, החל מהאפיק החברתי ועד לאפיק הכלכלי המושפע ממנו. מנכ"לים שרוצים לתת לארגון שלהם את הכלים להתמודד עם המשברים, מוטב להם לייצר תשתיות שבונות ומחזקות חוסן ארגוני בשגרה ובחירום. ברור כי בחירה מסוג זה מצריכה אומץ ניהולי, ראיה קדימה והבנת המרכיב האנושי החשוב שמייצרים חברה וארגון חזקים לצד היכולת להסתגל לשינויים, לקבל את ה"אחר" ולשמור על המשכיות תפקודית.
העדויות מהשטח התומכות בתפיסה זו לא מאחרות להגיע: חברות ששמרו על גיוון הצליחו להתאושש בזמן קצר ולשמור על רמת תפקוד כמעט רגילה. התוצאות דיברו בעד עצמן: חברות שמקדמות את הגיוון יכלו לזהות ולפתור מתחים בצורה מהירה ויעילה ולשקם במהירות את תהליכי העבודה.
אולי זה נראה מורכב או פחות חשוב, בימים קשים אלו, אך תפקידם של מנהלים הוא להיות אנשי חזון, להתבונן על החברה הישראלית, על הכלכלה הישראלית ועל העסק או הארגון אותם הוא (או היא) מנהלים ולייצר תהליכים, מורכבים לעיתים, שיסייעו לבנות ארגון חסין, שיצליח להתגבר על המכשולים הנקרים בדרך.
גיוון תעסוקתי הוא לא אופנה חולפת, הוא לא "תרומה לחברה" דווקא בתקופה זו אני קוראת למנהלות ומנהלים להתעלות מעל מצב החירום הקיומי, לראות את האופק ולהבין שגיוון והכלה חשובים לחברה, חשובים לכלכלה ובעיקר חשובים לארגון כדי להתמודד מול הקשיים והאתגרים של התקופה. המשך קידום תעסוקת חברה ערבית ושמירה על ההתקדמות שנעשתה בעשור אחרון תתרום למגזר העסקי ולחברה הישראלית כולה.
הכותבת נוא ג'השאן בטשון – מנכ"לית קו אימפקט
