ארגון ״מים לישראל" הינו אגודה שיתופית חקלאית המאגדת תחתיה צרכני, מפיקי וספקי מים הן לחקלאות והן לצריכה ביתית הפועלים במרחבים החקלאיים-כפריים של מדינת ישראל.
יעדיו של הארגון הינם שמירה, קידום ופיתוח משק המים לחקלאות ולמרחב הכפרי ע"י הגדלת היצע, שיפור איכויות והקטנת עלויות המים וכן ייצוג החברים כולם מול מוסדות המדינה ואחרים במטרה להביא ליצירת תנאים כלכליים ורגולטיביים מיטביים לצרכני, מפיקי וספקי המים.
פריסתו הגיאוגרפית של הארגון מגיעה מדן ועד אילת, מן הבקעה ועד לים וחבריו הינם אגודות בכלל הישובים במרחב הכפרי, אגודות יישוביות אזוריות ועל אזוריות. יו"ר הארגון הוא איתן ברושי מי שכיהן כראש מועצה אזורית עמק-יזרעאל, חבר כנסת ועוזר שר הביטחון להתיישבות. שוחחנו איתו לרגל המצב.
שאלה: מהן ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל על החקלאות בכלל ועל המים בפרט?
תשובה: למי שזה עוד לא ברור, כבר אחרי תקופת הקורונה, נוכחנו לדעת שמדינה חייבת להיות בעלת מסוגלות לייצר עבור עצמה תוצרת חקלאית טרייה. אנו לא יכולים להיות תלויים בייבוא ממדינה כזו או אחרת, מפני שהסיכונים הם רבים כמו מצור על נתיבי השיט או מגה אירוע שעשוי לפגוע בחקלאות. לכן על המדינה להגדיר לחקלאים מה הציפיות מהם, אילו יכולות ואילו תוצרים עליהם לספק ולאפשר להם את המשאבים הנדרשים על מנת להשיג את התוצרת בכמות הנדרשת גם בשגרה וגם בחירום.
נושא נוסף הוא האחיזה בקרקע, כולנו ראינו לצערנו כי היישובים סביב עזה, בנגב המערבי ובצפון היו חומת ההגנה של מדינת ישראל, ולמרבה הצער יישובים אלו שילמו מחיר כבד מנשוא ב-7 באוקטובר. אני לא רוצה להעלות על דעתי מה היה קורה אם לא הייתה התיישבות בעוטף ישראל. ההתיישבות שומרת על הריבונות ובלעדיה המחבלים היו מגיעים ללב הארץ.
שאלה: מה הפעילות של מים לישראל בתקופת המלחמה?
תשובה: כמי שמכיר תהליכים בצורה טובה הבנו מייד במים לישראל עוד בבוקרו של ה-7 באוקטובר כי יש למלחמה השפעה משמעותית הן על החקלאות הישראלית ועל משק המים בכלל ועל משק המים לחקלאות בפרט. לכן, מייד עם תחילת המערכה, פעלנו מול רשות המים במספר נושאים ולשמחתנו רשות המים קיבלה את עמדותינו בחלק מהנושאים והחליטה על הוראות שעה ביניהן:
- אושרה האפשרות לספקי מים להמשיך את אספקת המים לחקלאים מעבר להקצאה השנתית לשנת 2023 במידת הצורך. זאת במטרה להקל על המשך הפעילות החקלאית היכן שניתן לקיימה.
- בוטלו תעריפי חריגה לחקלאים שהשתמשו בשנת 2023 בכמות מים גדולה מההקצאה, מתוך הבנה שבתקופה זו הצרכנים יתקשו לטפל בהגדלת הקצאות וקיימת חשיבות בהמשך הפעילות החקלאית היכן שניתן. המשמעות היא שהחקלאים לא יצטרכו לשלם השנה תעריפי חריגה.
- חלק מהשינויים היו בעקבות המלחמה גם בצפון וגם בדרום. מציאות שמנעה פעילות חקלאית ולכן לא ישלמו על חריגות בכל האזורים. נפעל להמשך מתן תוקף להקלות אלו ונוספות לכל שנת 2024.
- מינואר 2023 הפחתה בתעריף מי השפד"ן ב-24 אגורות לקוב, שעיקר השימוש בו הוא להשקיה בנגב המערבי.
- נדחו המועדים להחלפת מדי מים, במקרים שבהם תנאי הלחימה אינם מאפשרים לפעול להחלפתם.
אנו מנהלים מאבק למניעת העלאת מחירי המים לחקלאות מכל הסוגים בכל האזורים. ביוזמתנו ובעקבות פנייתנו והתגייסות השדולה החקלאית, התקיים דיון בוועדת הכספים בנושא המים לחקלאות בכלל והמחירים בפרט, ובישיבה נקבע כי רשות המים, משרד האוצר והחקלאים צריכים להגיע להבנות. במקביל אנו פועלים להשלמת הדיונים יחד עם התאחדות חקלאי ישראל באזורים נעדרי חלופת קולחים.
בעקבות הישיבה סוכם ע"י חה"כ גפני, יו"ר ועדת הכספים, שייעשה מאמץ להגיע להסכם על מחירי המים משנת 2024 ואילך. הדרישות של התאחדות חקלאי ישראל ומים לישראל הן להוזיל את מחיר השפד"ן לשקל למ"ק, לספק מים לאזורים נעדרי חלופה בהם אין קולחים במחיר נמוך בכדי לאפשר גידולים באותם תנאים כמו למגדלים במרכז הארץ שיש להם קולחים ולהקפיא את מחירי המים השפירים בכל האזורים. יצירת תנאים אלה יאפשרו פיתוח התשתיות למים לחקלאות והקטנת עלויות היצור. נכון להיום אין הסכמות ואנו נערכים למשבר בין החקלאים ואגודות המים לבין רשות המים והממשלה.
בנוסף לנושאים אלו אנו פועלים גם בנושאים הבאים:
- הטיפול הנכון במשק המים מחייב יישום תוכנית רב שנתית לחקלאות – הכוללת יעדים ומטרות. המדינה חייבת להציג לחקלאים יעדים ובהתאם חובה עליה להקצות משאבים על מנת לממש את היעדים הללו. בדיוק כפי שעושים בתחומי ביטחון וחינוך.
- חוק החקלאות בכנסת – שמעצב מערכת יחסים ואחריות בין המדינה והחקלאים. זהו תנאי לוודאות ויציבות והגדרת האחריות בין החקלאים והמדינה.
שאלה: האם יש פגיעה בתשתיות במים?
תשובה: כמו כל תשתית, גם תשתיות המים נפגעו כתוצאה מהמלחמה, הטיפול בהם יהיה כמובן של האגודות המקומיות והאזוריות מול מס רכוש. במים לישראל יעמדו לצד אגודות אלו ויפעלו לתת מענה לכל הצרכים, כדי לאפשר חזרה של החקלאים לעבודתם ברגע שכוחות הביטחון יאפשרו זאת.
שאלה: מהו תפקיד 'מים לישראל' ב'פורום הארגונים הירוקים'?
תשובה: אנחנו חלק מפורום הארגונים הירוקים הכולל את קק"ל, רשות הטבע והחברה להגנת טבע וביחד עם השותפים שלנו למאבקים השונים, נוכל להרחיב את האינטרס הציבורי של מי קולחים על מנת לשמור על איכות הסביבה ולחזק את החקלאות. היום כבר ברור לכל בר דעת כי החקלאות היא הפתרון למי קולחים ולא הבעיה. בכל שנה כמות מי הקולחים גדלה מאוד והחקלאים המטפלים במים אלו משתמשים בהם לצורך גידול תוצרת חקלאית. החקלאים נותנים את הפתרון לבעיית מי השפכים ובלעדיהם לא ניתן יהיה להרחיב את הערים ותהיה פגיעה באיכות הסביבה. ולכן מצאנו כי שיתוף הפעולה בינינו החקלאים ובין הגופים הירוקים תורם לכל הצדדים.
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה, מלחמת אין ברירה, ארוכה, קשה וצודקת. אנחנו מחזקים את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, משתתפים בצער המשפחות השכולות, מאחלים החלמה לפצועים ומייחלים לשובם של כל החטופים בהקדם.
בעקבות המלחמה ותוצאותיה יש לבנות מחדש את האמון והשותפות בין החקלאות, ההתיישבות והביטחון שהיו היסודות שבזכותם הוקמה המדינה והם עדיין המפתח לעתיד קיומה.
