עשרות מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך נפגשו ביום ראשון השבוע (16/3) במרכז חינוך ליאו באק בחיפה בכנס הייסוד של התנועה למנהיגות חינוכית הומניסטית. בכנס עסקו המנהלים באתגרי החינוך בימים אלו כאשר גם נושאים כמו החטופים או ערך השלום הופכים להיות נושאים שנויים במחלוקת.
בכנס דנו בין היתר בחשיבות החינוך לעיצוב זהותה היהודית דמוקרטית של החברה הישראלית, בדרכי ההתמודדות של מנהלים ומחנכים בשמירה על ערכי החינוך ההומניסטי ועל הפוטנציאל להרחבת ההזדהות המקצועית שיוצר החינוך ההומניסטי כתשתית משותפת לזרמים ומגזרים שונים, תשתית שיוצרת שת״פ חינוכי חשוב ברמה הלאומית.
כבוד נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת אסתר חיות נשאה דברים: "הערכים ההומניסטיים הם הכרחיים בכל דמוקרטיה וכבוד האדם כזכות חוקתית מבטא את מיטב הערכים ההומניסטיים". כבוד הנשיאה הוסיפה: "חברה שמשליכה את כל יהווה על בתי המשפט צריכה לחשוב שוב. כדי ליישם את הערכים שיהפכו אותה להומניסטית נדרשת פעולה משולבת, חברתית, תרבותית וחינוכית, ובית הספר הוא מוסד מרכזי בעיצוב זהותה של החברה. החינוך ההומניסטי הוא בעל חשיבות אדירה במיוחד בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים ומפני שהוא מתמקד בהצמחת בני אדם, יש חשיבות עצומה בהבנה שאין נוסחה אחת 'להיות אדם'. התלמידים יזכרו את המבוגר שראה אותם כבני אדם, עודד אותם לשאול, נתן להם לטעות וראה בכך דרך לצמיחה".
בסיום דבריה אמרה הנשיאה כי שחרור החטופים והחזרתם היא משימה הומנית שאין חשובה ממנה.
פרופ' יובל נח הררי, שלא נמצא בארץ, שלח ברכה מצולמת ובה פרש את משנתו ביחס לחשיבות בניית מערכת חינוך ליברלית אידיאולוגית, במציאות הנוכחית בישראל ובעולם. חינוך ההומניסטי-ליבראלי צריך לגישתו לחנך במוצהר ובכפיפות לערכים הבאים: אמת המבוססת על חשיבה מדעית-ביקורתית; חמלה מתוך מודעות לסבל בעולם; שוויון בין בני האדם; חופש לחשוב, לשאול ולחקור ואומץ להודות באי ידיעה, בספק ובאי וודאות ; אחריות האדם והחברה על גורלם וסביבתם. הזדמנויות הלמידה בבית הספר ההומניסטי ליבראלי בישראל, ייגזרו מערכים אלו ומביטוייהם במציאות הרלוונטית לתלמידים, לחברה הישראלית ולארון הספרים היהודי והכלל עולמי.
פרופ' אריאל הירשפלד, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים דיבר על החיבור העמוק של יהדות להומניזם, ועל האחריות לכלול את ערך האדם, המוסר, המשפט והדמוקרטיה בתוך היהדות. הירשפלד הדגיש כי בעידן הבינה המלאכותית, עיקר הלימוד לקראת חינוך הומניסטי הוא לדעת לקרוא ולכתוב ולשלוט באוצר המילים ובעומק של השפה שהיא נשא התרבות והערכים של עמנו, ובמרכזיות של התנ"ך כאוצר המשותף לכל זה", וסיים באמירה ש – "ככל שאדם לומד יותר, יודע יותר – כך גדלה חרותו".
בהמשך המפגש התכנסו המנהלים למעגלי שיח על מנת לדון בדרכים מעשיות לקדם את החינוך ההומניסטי במסגרת החינוך הממלכתי לאור מגילת העצמאות וחוק חינוך ממלכתי.
יוזמי הכנס ומיסדי התנועה ברכו את המשתתפים והשותפים והביעו תקווה כי הכנס הוא תחילתו של מסע התפתחות ולימוד משותף שיאפשרו למנהלים קבוצת תמיכה ובית רעיוני לקידום ערכי החינוך ההומניסטי לטובת החברה הישראלית כולה ולהבטחת עתידה כחברה דמוקרטית המעלה על נס את האנושי שבאדם.
במהלך הכנס דנו המנהלים באמנת הייסוד שאפשר כי עוד תתגבש עם התפתחותה שלשל התנועה ובשלב זה ניסחו המנהלים את המחויבות היסודית למעשה החינוך ההומניסטי:
להלן פסקה מתוך האמנה:
אנו מצהירים ומתחייבים בזאת שנפעל על מנת לקדם בעשייתנו החינוכית, לרבות במשותף, את הערכים שהנחו את כינונה של מדינת ישראל, משאת נפשנו, כפי שהוסכמו על כלל ישראל והוצהרו במגילת העצמאות. בפרט, אנו מחויבות ומחויבים להקפיד בנחישות על חינוך תלמידנו ברוח העקרון המכונן כי מדינת ישראל – "… תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות…"
בצוק העת הזו בחברה הישראלית, אנו בוחרים כמחנכות ומחנכים לחזק את האמונה ברוח האדם, רוח עז. לנוכח היותנו חרדים לעתיד החברה הישראלית, שיקרה מכל ללבנו, אנו מחויבים להבטיח את ערכי הדמוקרטיה החופשית, בזיקה עמוקה לרעיונות המכוננים של תרבותנו היהודית וסיפורו ההיסטורי המופלא של עמנו – עם חפץ חיים הדבק בחתירה לשלום, צדק, חסד ואמת. אנו מאמינים שאין סתירה בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית, החותרת לשלום מבית ומחוץ, אלא להפך – המאפיינים הזהותיים הללו משלימים זה את זה, ואנו מחויבים לחנך לאורם יחדיו. בכלל האמור, אנו גם מתחייבים לחנך לטיפוח מידות טובות ויכולות הידברות, סובלנות, ולפעול למיגור התנהגויות פסולות של גזענות, התלהמות, בריונות ואפליה.
אנו דבקים בנאמנות לחינוך כמנגנון לתיקונה העצמי של החברה.
